אל תוותרו על הפחמימות

ישנו טקס אחד שמתרחש בכל מקום, בכל רגע ברחבי העולם, ביצעתם אותו בכל יום מרגע הולדתכם ואולי ממש ברגע קריאת שורות אלו - אכילה.

מזה אלפי שנים שאנו בני האדם הופכים אכילה לתרבות. 

האכילה היא דרך לכבד את השורשים שלנו, להתקרב זה לזה באמצעות ארוחות משפחתיות ועוד. 

אך כשמסירים את כל הקליפות – מזון הוא למעשה דבר אחד בלבד : 

דלק.

ממנו אנו שואבים את הכוח לחיות את חיינו, גם כשאנחנו במצב מנוחה מוחלט, גופנו צריך המון אנרגיה כדי להמשיך ולהתקיים. 

הצורך באנרגיה נהיה מוחשי ביותר כאשר אנחנו דוחפים את עצמנו לקצה (מתאמנים). 

קיימים בערך 40 מיליארד תאים שזקוקים לאנרגיה כדי לתפקיד.

ובשבילינו הוא מגיע בצורה אחת בלבד : גלוקוז.

הגלוקוז הוא חד-סוכר (פחמימה פשוטה) שמאפשר לתאים שלנו בגוף לייצר אנרגיה, הוא נמצא בכל צמח וזרע בכדור הארץ. 

העניין הוא שצריך לחלץ את הגלוקוז הזה מהמזון. 

גופנו לוקח את כל חומרי הגלם מהמזון ומפיק גלוקוז.  

השאלה המתבקשת לאחר הפירוט הקצרצר הזה היא למה כחברה במאה ה 21 עדיין אצל רבים מאיתנו קיימת המחשבה שפחמימה זה משמין?

שאם נאכל את זה הבטן תהיה נפוחה ונעלה במשקל?

אולי זה בעקבות טרנדים הזויים, שטוב שרובם חלפו מן העולם, חלקם אגב קיימים.

או אולי בגלל כל מיני תפריטי דיאטות שאין להם שום אחיזה במציאות שמפורסמים לציבור בעזרת חיפוש קטן בגוגל.

אין ספק שכל החשיבה הזאת לא הייתה קיימת בראשית המאה ה 20, זה ידוע שההתפתחות של הטכנולוגיה והמדיה האיצו תופעות כאלה.

באותו אופן שההתפתחות התעשייתית והכניסה של המזון המהיר לחיינו גרם לעלייה חדה בהשמנה ברחבי העולם.

קצת אופטימיות - בשנתיים האחרונות אני מזהה מגמה חיובית, יותר דיאטנים/ות, נטורופתים/ות ואנשים מהתחום שבונים תפריטי תזונה, מבססים את קמפיין הפרסום שלהם ברשתות החברתיות בכך שהם ישלבו בתפריט עבור לקוחותיהם חטיפים, שוקולדים וג'אנק פוד.

אז נשים לרגע בצד את עצם העובדה שמאכלים מתועשים אינם בריאים לגוף האדם, זוהי בהחלט מגמה חיובית, שלא מתנזרת מפחמימות שומנים וסוכרים.

בעבודתי ביום יום אני נתקל לעתים בלקוחות חדשים שמספרים על הרגלים שלהם כמו וויתור על אכילת פחמימות בצהריים כי זה מכביד על הגוף.

עכשיו בואו נפשט את זה, פחמימות יש בכל מקום, גם במלפפון וגם באורז.

כוונתם של אותם אנשים הם על קטניות ודגנים שמכילים ריכוז גבוה יותר של פחמימות ביחס ל 100 גרם.

מה הם בעצם עושים ?

לא מספקים לגוף שלהם את כל מה שהוא צריך, ולרוב הם אוכלים יותר בארוחת הערב או אחרה"צ, החזקים מהם יצליחו להתגבר על זה, לחוות סימפטומים מספר ימים של כאבי ראש למשל ולאחר מכן ירדו במסת הגוף. (מבלי להבין שמה שהם משילים מגופם זה נוזלים בעיקר)

דרך זו כרוכה בנזקים בטווח הקצר ואולי גם בטווח הרחוק.

זה נכון שהגבלה של פחמימות בתזונה תוביל לכך שייצור האנרגיה יופק משומנים על ידי פירוקם.

מצב זה נקרא קיטוזיס (תזונה קטוגנית אומרת לכם משהו?)

אך מה שקורה לרוב אצל אנשים שמקצצים בקלוריות ובפחמימות שלהם בצורה קיצונית היא ייצור אנרגיה מפירוק חלבון מה שמוביל לפגיעה משמעותית במסת השריר.

ושלא תטעו, זה לא אומר שמותר לאכול כמה פחמימות שרוצים, ברגע שהגוף מקבל יותר פחמימות ממה שהוא צריך לצורך הפקת אנרגיה, את היתר הוא הופך לעודפי שומן.

לכן, כמו בחיים, כנראה שגם פה צריך להיות מאוזנים, ללכת במישור, לא בהר ולא בעמק.

להיוועץ עם בעל מקצוע מהתחום, להבין מה נכון לכם וכמה, לדעת שבמשך השנים הגוף מתבגר וצריך לנהוג אחרת ממה שנהגנו בעבר.

ולהוקיע מתוכנו כחברה את הפחד מפחמימות.